מבוא

"ממשל זמין" הוא מושג מודרני, למרות שהוא המשכו של תהליך רב שנים.
בעבר ניסו ממשלים בעולם ובכלל זה ממשלת ישראל על גופיה השונים, לשפר את איכות השירות לאזרח מחד, ולהקטין את ההוצאות הכרוכות בטיפול בצרכי האזרחים מאידך. שתי מטרות אלו סותרות לכאורה זו את זו.
פתרונות שונים נוצרו, החל בדואר, טלפון ופקס, דרך שימוש באמצעי תקשורת-המונים וכלה בעמדות שירות עצמי ממוכנות.

את הדחיפה המשמעותית לתחום הממשל הזמין הביאה ההתפתחות ברשת האינטרנט. התפתחות הרשת הביאה לראשונה לאיחוד יכולות רבות על תשתית אחת, ויצרה מגוון של צורות תקשורת חדשות: פרסום מידע להמונים (אתרי web), תקשורת רבת-משתתפים (קבוצות דיון) או אחד מול אחד (דואר אלקטרוני) , תקשורת סינכרונית (chat) וא-סינכרונית, ואפשרות לביצוע פעולות בזמן אמת (אינטראקטיביות).
בחודש מאי 2002 החליטה ממשלת ישראל על מימוש פרויקט ממשל זמין. מסמך זה סוקר את מודל חמש השכבות של ממשל זמין – מודל אשר נבנה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, והמהווה את התשתית העיקרית לקידום יוזמות בתחום ממשל זמין בממשלת ישראל.

 ממשל זמין - הגדרה ורמות שירות

ל"ממשל זמין" אין הגדרה יחידה. המונח הוטבע בדו"ח, שהכינה ועדת המשנה לתקשוב ומידע בכנסת ב-1997 [1] , כשם למדיניות חדשה בתחום השירות לציבור בישראל: "המדיניות החדשה תיקרא "ממשל זמין", ומשמעותה, בהקשר של מהפכת המידע, הוא ניצול טכנולוגיית המידע לצורך שיפור, ייעול והידוק הקשר ההדדי בין הציבור לממשל."
"ממשל זמין" הוא המונח העברי ל-e-Government - המקבילה הממשלתית למונח e-Business, שהתפתח בעשור האחרון. באופן תמציתי ניתן לומר כי ההגדרה הרחבה היא: "מילוי תפקידי הממשל באמצעות טכנולוגיה". הגדרה מדויקת יותר, המתאימה לנעשה בפועל, היא:

מתן מידע ושירותים ממשלתיים, תוך שימוש בטכנולוגיה לקשר עם האזרח.

מסגרת זו אינה כוללת פרויקטי מחשוב וטכנולוגיה המשרתים אך ורק את המנגנון הממשלתי.

 רמות שונות של ממשל זמין

ממשל זמין הוא מושג מופשט, הבא לידי ביטוי בצורות רבות ושונות. קיימות צורות רבות להערכה של רמות הממשל הזמין, המבוססות ברובן על מודל של התקדמות בשלבים. מודל מקובל, המבוסס על תהליך התפתחותי של ממשל מקוון מלא, כולל 5 שלבים [2] :
שלב ראשון - פרסום מידע על ידי הממשלה אודות עצמה.
שלב שני - תקשורת עם האזרח בדואר אלקטרוני ובאמצעים אלקטרוניים אחרים.
שלב שלישי - מתן אפשרות לביצוע פעולות רשמיות.
שלב רביעי - יכולת פרסונליזציה של השירותים (התאמתם לאזרח הבודד).
שלב חמישי - שינוי ארגוני כולל, המאפשר התמודדות עם שירותים מקוונים לחלוטין ועם ביצוע טרנסאקציות.
לאחרונה, בדו"ח שסוקר את מצב הממשל הזמין בעולם [3] , השתמש האו"ם בסולם דומה, המנסה להיות כוללני יותר (כך שיתאים גם להשוואה של מדינות מפותחות פחות). גם בסולם זה ישנן 5 דרגות של ממשל זמין:
Emerging - קיומם של מספר אתרים ממשלתיים סטטיים ובעלי מידע מוגבל.
Enhanced - המידע והתכנים מתעדכנים בצורה שוטפת, כולל מידע דינאמי.
Interactive - הורדת טפסים ויצירת קשר עם גורמים ממשלתיים (דוא"ל ודרך ה-web).
Transactional - אפשרות ביצוע תשלומים מקוונים.
Seamless - אינטגרציה מלאה של כל שירותי הממשל באינטרנט [i] .
בחינה מנקודת מבטו של המשתמש, מצריכה בחינת כל שירות לגופו. הצורך הבסיסי של האזרח הממוצע (בניגוד לחוקרים, עיתונאים וכד') הוא ביצוע פעילות מסוימת מול הממשל. מערכת הממשל הזמין יכולה לתת מענה לצורך כזה ברמות הבאות:

1. מידע מקדים – זמני פתיחה, מה צריך להביא, מוקדי שירות, תנאים מקדימים, דוגמאות של טפסים (לא למילוי) וכד' – מידע זה יחסוך טעויות, המתנה לצורך שאלה והגעות מיותרות לנקודות השירות.
2. שירות לא מקוון – טפסים למילוי ומשלוח, דואר אלקטרוני לפניה מקוונת וכל אמצעי המאפשר לאזרח לבצע חלקים מהתהליך ללא צורך להגיע למוקד השירות – הטכנולוגיה במקרה זה משמשת בעיקר כמתווכת בין האזרח לבין הפקיד המבצע את הפעולה. שירות זה הנו בד"כ איטי יותר משירות ישיר בלשכת השירות, אך הוא חוסך לאזרח את ההגעה למקום ואת התלות בזמני השירות.
3. שירות מקוון – ביצוע השירות כולו באופן מקוון – טכנולוגיה המחליפה את האדם בביצוע הפעילות, ומאפשרת שירות עצמי ומענה מיידי.

 עשייה ממשלתית בתחום ממשל זמין

 מודל 5 השכבות
יחידת המחשוב בחשב הכללי, שוקדת מזה כשש שנים על קידום פרויקט ממשל זמין. העשייה בתחום הזה החלה בראשית שנת 1997, עם כינונה של ועדת האינטרנט הממשלתית והקמתו של פרויקט תהל"ה. בהמשך הדרך נוספו יוזמות ופרויקטים רבים, ולקראת שנת 2002 גובשה תוכנית אב, והועברה החלטת ממשלה, שעיקרה קידום משמעותי והקצאת משאבים לכל הקשור בשירותי ממשל זמין.
תוכנית האב מבוססת על המודל לקידום ממשל זמין, שפותח ביחידת המחשוב בחשב הכללי. המודל משמש בקידום היוזמות הרבות בדרך למימוש חזון ממשל זמין. מודל זה מכונה: "מודל 5 השכבות" ומתייחס לכל הרבדים הדורשים טיפול במסגרת מימוש החזון.
מודל 5 השכבות מחלק את מערך הממשל הזמין חלוקה טכנולוגית, ומתאר את מכלול המערכות הנדרשות לצורך מימושו של חזון הממשל הזמין המלא.
השכבות פרושות לרוחבו של מכלול השירותים. כל שכבה מטפלת ברמת עומק מסוימת לאורכו של הקשר בין האזרח לבין הממשלה.
האזרח נמצא בראש הפירמידה. ככל שהשכבה נמוכה יותר - כך היא מכילה טכנולוגיות תשתיתיות יותר, שלמרות ריחוקן היחסי ממשתמש הקצה, הן אלו המאפשרות את הפונקציונאליות הדרושה.
מובן שאין צורך במערך הכולל, בשביל לענות על דרישות הרמות הבסיסיות של ממשל זמין דוגמת אתרי מידע כללי באינטרנט, אך השאיפה ל-seamless government, לשינוי ארגוני יסודי ולשירות מלא ונוח לאזרח, מצריכה טיפול במקביל בכל 5 הרמות. חמש השכבות מלמטה למעלה הן:

• שכבה 1 - תשתית תקשורת פנים-ממשלתית: הבסיס ליכולת של ממשלה לטפל באזרח הוא קיומה של תשתית תקשורת פנים-ממשלתית, שתאפשר העברת מידע בתוך הממשלה ותיתן לגופי ממשלה שונים יכולת לספק שירותים תחת אותה מעטפת. באין תשתית כזו, נאלץ כל משרד לעבוד באופן עצמאי, ורמת השירות נפגעת באופן ישיר - הן בשל חוסר האחידות והביזור והן מכיוון שלא כל המשרדים יקדמו ממשל זמין באופן עצמאי ובמהירות הרצויה.
• שכבה 2 - יישומים רוחביים: שכבה פנים-ממשלתית של יישומים ומאגרי מידע רוחביים בממשלה. זהו ה-ERP הממשלתי, המכסה מגוון נושאים הנטועים בלב הארגון: תקציב, לוגיסטיקה, כוח אדם וכד'. חיבור זה של המערכות מאפשר את השפה המשותפת ואת יכולת הנגישות, הדרושות בכדי להגיע לאינטגרציה של השירותים. 
• שכבה 3 - תשתית מול האזרח: שכבה זו כוללת תשתית-תקשורת וכן טכנולוגיות המאפשרות פתיחוּת של המערכות הממשלתיות, תוך שמירה על אבטחת-מידע, לצורך יצירת הקשר עם האזרח. קיומן של שכבות 1 ו-2 מאפשר שימוש בתשתית מאוחדת כלל-ממשלתית לקשר עם האזרח.
• שכבה 4 - יישומים לשירות האזרח: שכבה זו כוללת את מערך יישומי ממשל זמין, דרכם צופה האזרח באתרים אינטראקטיביים ומבצע בהם פעולות. יישומים אלו נבנים במיוחד לשירות הציבור ומותאמים לצרכיו.
• שכבה 5 - תמיכה והטמעה: שכבה המכילה טכנולוגיות ומשאבים פיזיים, הדרושים להדרכה ולהטמעה של הטכנולוגיה בקרב אוכלוסיות מתקשות. שכבה זו אחראית על סגירת הפער הדיגיטלי ועל ניצול המערכות בפועל על ידי האזרח הפשוט.

 שכבה 1 - תשתית תקשורת פנים-ממשלתית

 החזון
ניתן לראות בממשל זמין אוסף של שירותים עצמאיים, הניתנים על ידי הגופים הממשלתיים השונים. מתוך כך ניתן היה להניח כי יש אפשרות לתת שירות ממשל זמין איכותי ללא קישור פנים-ממשלתי מלא. במציאות אין אפשרות כזו ממספר סיבות:

1. יכולת מימוש – הצורך של כל גוף וגוף להקים ולתחזק מערך טכנולוגי מתקדם למתן שירות אינו ניתן למימוש מטעמי תקציב, ידע וכ"א. מעבר לבזבוז הגדול שייגרם באופן זה, הסבירות שגופים ממשלתיים קטנים יהיו מסוגלים לכך, היא קטנה.
2. מידע מבוזר – המידע הממשלתי מבוזר היום בין המערכות הממשלתיות השונות. דרישה בסיסית בשירות איכותי לאזרח היא שניתן יהיה לבצע את המשימות באופן מרוכז. שינוי כתובת, למשל, לא ייחשב נוח לשימוש אם יידרש לבצעו במספר משרדים בנפרד, או במידה שיועתק ממשרד אחד לאחר רק פעם בשבוע.
3. הכשרה וטיפול באזרח – בכדי לתת שירות של ממשל מקוון לא די להקים מערכת טכנולוגית. המערכת הפקידותית צריכה לתמוך בפניות הציבור, ולהתאים את אופן הטיפול לקצבי העבודה המודרניים. אזרח הנתקל בבעיה בתשלום מקוון מצפה לקבל תשובה על פניה בדואר אלקטרוני תוך זמן קצר. אם פקידי הממשלה לא יוכלו להעביר ביניהם את פרטי-הפניה ולפנות לאזרח בדואר אלקטרוני ייקלע הממשל הזמין לבירוקרטיה של העולם הישן. יתרה מכך, בכדי להיות מודעים לצרכים ולהרגלים של משתמשים מקוונים, נדרש כי גם העובדים מולם יכירו את הטכנולוגיה וישתמשו בה.

ממכלול הסיבות הנ"ל נובע כי לצורך ממשל זמין אמיתי נדרשת תשתית תקשורת רחבה, המקיפה את כלל הגורמים הממשלתיים - הן בין המערכות הממשלתיות והן בין עובדי המדינה עצמם.

 תשתית במשרדים
התשתית הקיימת במשרדי הממשלה השונים התפתחה באופן הדרגתי ובכל משרד בנפרד. עד היום ניתן למצוא הבדלים מהותיים בין רמות הקישוריוּת הפנימית של המשרדים השונים, ובין אתרים שונים של אותו משרד. בכל הגופים הממשלתיים היום קיימת רשת פנימית מבוססת TCP/IP, ובמחציתם נעשה שימוש פנימי בדואר אלקטרוני. בנוסף קיימות מספר רשתות רוחביות ייעודיות, שהוקמו עבור מערכות רוחביות כגון הרשת בין יחידות החשבות במשרדים, המשרתת את מערכת "בוחן" (מערכת כספית לניהול תקציבי) והרשת לגישה למערכת כוח-אדם בנציבות שירות המדינה.
כיום אין קישור מסודר בין הרשתות של המשרדים השונים. דואר אלקטרוני, למשל, עובר דרך שרתי-דואר חיצוניים ולכן אינו מתאים לשימוש בנושאים שאינם פתוחים לציבור.

 Gov.net - האינטראנט הממשלתי
האינטראנט הממשלתי הוא פרויקט חדשני שנועד ליצור תשתית תקשורתית מאובטחת בין משרדי הממשלה. הפרויקט הוא יוזמה של משרד האוצר ופיתוחו ממומן על ידו. הפרויקט מהווה המשך להצלחת פרויקט תהל"ה המפורט בהמשך.
מטרת הפרויקט היא לקשר בין כל הרשתות של משרדי הממשלה על מנת לאפשר מעבר מידע מאובטח ביניהן (בפרט דואר אלקטרוני) וליצור מקום מרכזי לשירותים ויישומים מרכזיים.
הרשת החדשה מוקמת כאתר מרכזי (exchange) אליו יחוברו הרשתות המשרדיות באופן שאינו פוגע ברמות אבטחת המידע הקיימות שלהן, קרי: תחסם (ככל האפשר) היכולת לבצע פריצה מרשת אחת לשניה, ופורץ, שיצליח לחדור לרשת ממשלתית אחת, לא יוכל להשתמש בה כקרש קפיצה לרשת ממשלתית מאובטחת יותר. רשת Gov.Net תחליף, עם הזמן, את החיבורים החיצוניים הקיימים בין משרדי הממשלה, המסכנים את בטיחות הרשתות הפנים-משרדיות.
תהליך האפיון של הרשת הסתיים בראשית שנת 2002 והרשת נמצאת בתהליך של הכנת הפיילוט. המטרה היא לסיים את הפיילוט עד סוף שנת 2002 ולפרוש את הרשת במהלך שנת 2003.

 שכבה 2 - יישומים רוחביים

שכבת היישומים הרוחביים היא שכבה הכוללת יישומים (אפליקציות) המשרתים את כלל המנגנון הממשלתי. יישומים אלה מהווים את התשתית לממשל זמין הן בשיפור העבודה הפנים-ממשלתית (ומכאן שיפור השירות לאזרח) והן ביכולתם להוות בסיס לפתיחת שירותים לציבור באופן אחיד ומאוחד.

 מרכב"ה - מערכת רוחבית כוללת במשרדי הממשלה (ERP ממשלתי)
הפער הרב בין הצורך במערכות רוחביות לבין המחסור בהם בממשלה, הביא את משרד האוצר ליזום את הקמת פרויקט מרכב"ה. זהו פרויקט המחשוב הממשלתי הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, המתעתד לעצב את פני המחשוב במשרדי הממשלה בעשור הקרוב.
פרויקט מרכב"ה מהווה תוכנית מסגרת, שמטרתה להביא לשיפור בשירות לאזרח ובאיכות פעילות הממשלה דרך שיפור תהליכי עבודה ותשתיות המחשוב המשרתות אותה. הפרויקט בא לתת מענה לדרישות הרוחביות של מערכות, המתופעלות כיום על ידי גורמים השייכים ליחידות שונות בממשלה, תוך אינטגרציה למערכות הייעודיות של כל משרד ומשרד. הנושאים המתוכננים לקבל פתרון בשלבים הראשוניים של יישום הפרויקט הם תחומי הכספים, ניהול משאבי-אנוש ולוגיסטיקה וכן מערכות מנהלתיות - של משטרת ישראל ושל הדיור הממשלתי. יישומים אלה מובלים ומנוהלים על ידי נציבות שירות המדינה, משטרת ישראל וגופים שונים במשרד האוצר.
פרויקט "אופן" הנו הפרויקט הראשון במסגרת מרכב"ה אותו מתניעים להחדרת המחשוב הארגוני הכולל. הפרויקט מציע למשרדי הממשלה מערכות חדשות לגמרי לניהול כספים, כ"א, לוגיסטיקה ונכסים. המערכות הנן בעלות עושר-פונקציונאלי, עושר-מידע, זמינות ואיכות. המשרדים שישתלבו בפרויקט יזכו ברמה הפנים-משרדית לעליה ניכרת ביכולות הפונקציונאליות ובחסכון במשאבים.
המטרות שהוגדרו לפרויקט הן:

• התוויית מדיניות מתואמת ויעילה.
• תיאום וסנכרון בין המשרדים ויצירת שיתוף-פעולה בין משרדים ויחידות שבעבר לא שיתפו פעולה.
• מתן אפשרות למשרדים להתרכז בתהליכי עבודה ייעודיים.
• שקיפות נתונים בין המשרדים.
• הקטנת עלויות התפעול הכוללות בכל משרדי הממשלה.
• יכולת טובה לאינטגרציה עם טכנולוגיות חדשות.

ניתן להציג את התרומה באופן הבא:

קיום תשתית מאוחדת יאפשר לכל משרד להשיג אינטגרציה טובה יותר בין תחומים, שמוחשבו עד כה בנפרד ובאופן לא אחיד. הדבר יאפשר ניהול טוב יותר של המשרד, יכולת רבה יותר של המערכות לגדול ולהתאים לשינויים במשרד, ויכולת משופרת לפתיחת מידע לציבור באופן מרכזי. לאף משרד לא הייתה עד היום היכולת ליצור איחוד כזה מתוך משאביו העצמיים.
השימוש של כלל המשרדים באותה התשתית מאפשר חסכון במשאבים של ניהול מערכות שונות, ויתרה מזאת הוא מאפשר אינטגרציה של המידע ביניהם, שיתוף בשפה אחידה ויכולת לתת שירות רוחבי. 
הפרויקט נמצא היום בשלבי הקמה, לאחר מכרז גדול בו נבחרה התשתית הטכנולוגית של SAP. בניגוד לפרויקטים קודמים, הוחלט למזער את השינויים במוצר וכדברי סגן החשב הכללי איציק כהן, האחראי על הפרויקט - "זו הפעם הראשונה שהארגון יתאים עצמו למערכת ולא להפך". אסטרטגיה זו מאפשרת הקמה מהירה מאוד של המערכת תוך התבססות על המודולים הקיימים במוצר. בתור פיילוט נבחרו משרד המדע התרבות והספורט ומשרד האוצר.
בפרויקט מעורבים היום 180 איש והיעד הוא שעד אוגוסט 2003 יועלו שירותי האופן במסגרת הפיילוט. הפרויקט המלא, הכולל פריסה ברוב משרדי הממשלה, ימשך עד 2007.

 שכבה 3 - תשתית מול האזרח

 שכבה זו מכילה מערך טכנולוגי ואנושי-תפעולי לצורך קישור בין מערכות המנגנון הממשלתי לבין האזרח. למותר לציין שבלעדי תשתית זו, ותפעול שוטף ואיכותי שלה, לא ניתן להבטיח שירות זמין, נגיש וברמת אמון גבוהה.

 פרויקט תהל"ה - תשתית הממשלה לעידן האינטרנט
פרויקט תהל"ה הוקם ב-1997. ייעודו של הפרויקט הוא לספק שלושה שירותים עיקריים למשרדים השונים:
א.      מתן גישה ברמת אבטחה גבוהה אל שירותי האינטרנט, למשתמשים ממשלתיים מעמדות העבודה שלהם. עד הקמתה של תהל"ה ההתחברות לרשת האינטרנט של עובדי המשרדים הייתה כרוכה הן במורכבות טכנולוגית והן בעלויות גבוהות. הפתרונות שנמצאו נעו מעמדת אינטרנט בספריה, דרך שני מחשבים על שולחנו של העובד הזכאי לכך, ועד חיבור הנוגד את הנהלים והמסכן את אבטחת המידע של הרשת המשרדית (ושל כלל הרשת הממשלתית).
ב.      אירוח אתרי ממשלה, שיספקו מידע ושירותים לציבור, ב"חוות שרתים" מאובטחת,. מנגנוני אבטחת מידע יגנו על שלמות הנתונים: עד הקמתה של תהל"ה התארחו האתרים אצל ספקי שירות פרטיים (ISPs) ברמת אבטחת מידע נמוכה יותר ובחלקם אף נפרצו והושחתו.
ג.        סיפוק תשתית לתמיכה בפרויקט תעודת זהות דיגיטלית, שיקנה לאזרחים אמצעִי-זיהוי דיגיטלי מאובטח מול הממשלה ומול גורמים אחרים (פרויקט תל"ם)
המניע העיקרי להקמת החווה היה הצורך בהגנה על מאגרי המידע הממשלתיים באינטרנט ומניעת התקפות סייבר-טרור. תהיל"ה מאפשרת למתארחים בה להיות חלק בלתי נפרד ממהפכת הממשל הזמין, תוך שמירה על רמת אבטחה מקסימאלית.
בתהיל"ה מיושמת תוכנה ייחודית, פרי פיתוח עצמי, המקנה הגנה מפני ניסיונות פריצה וחדירה, ומניעתם בזמן אמת. כ- 70% ממשרדי הממשלה מתארחים כיום בתהילה ואף אחד מהם לא נפרץ או נפגע עד היום.
תהיל"ה עוסקת כיום בקישור של מאגרי המידע הפנים-משרדיים לאינטרנט בצורה מאובטחת, תוך שימוש בטכנולוגיות אבטחה מתקדמות ובפיתוחים מקומיים.
רוחב הפס של החיבור של תהיל"ה לרשת האינטרנט גדל מ-2 מגה בשנת 2000 ל-16 מגה בשנת 2002.
תהל"ה מאפשרת כבר היום גלישה מעמדת העבודה של פקידי הממשלה  וכן שימוש בדואר אלקטרוני.

תרשים המתאר את תשתית פרויקט תהל"ה

 תמ"ר - תשתית מפתח ציבורי
פרויקט תמ"ר נועד לאפשר לאזרחים ולעובדי המדינה קבלת שירותים וביצוע פעולות מול משרדי הממשלה בצורה בטוחה, יעילה, מתוחכמת ונוחה. הפרוייקט כולל את החלקים הבאים:

• תעודת זהות מבוססת כרטיס חכם וחתימה אלקטרונית לכל אזרח (תל"ם) - החל מאמצע 2003 – לכל אזרח ישראלי תהיה תעודת זהות דיגיטלית, שתשמש אותו הן לחתימה דיגיטלית והן להזדהות לשם קבלת מידע אישי מקוון.
• תעודת עובד מבוססת כרטיס חכם וחתימה אלקטרונית לכל העובדים במשרדי הממשלה (תמו"ז).
• תעודה מבוססת כרטיס חכם לבעלי עסקים.
• שירות טפסים ממשלתי הכולל חתימה אלקטרונית - עד סוף שנת 2002 יוכנו כ-50 טפסים, שיאפשרו חתימה דיגיטלית ומשלוח ישירות למערכות המתאימות.

דוגמאות של תעודות זהות דיגיטליות שיחולקו לאזרחים ולעובדי המדינה

כל האזרחים יקבלו תעודת זהות חכמה עד 2006 ו- 40% ממשקי הבית יקבלו אמצעי קלט ביתיים לתעודות הזהות.

 שכבה 4 - יישומים לשירות האזרח

 שירות התשלומים הממשלתי (שה"ם)
שירות התשלומים הממשלתי הוא יוזמה חדשנית של האגף למערכות מידע בחשב הכללי במשרד האוצר, והנו צעד ראשון בדרך של ממשלת ישראל למסחר אלקטרוני, במטרה להמשיך ולשפר את השירות לאזרח.
השירות הנו, למעשה, מערכת מסחר אלקטרוני, המאפשרת לכל גוף ממשלתי לנהל חנות וירטואלית ברשת, ללא צורך בהתמודדות עם מנגנון גבייה או אבטחה. באופן זה יכולים מוסדות הממשלה להציע לציבור דרך האינטרנט שירותים מקוונים בתשלום, מוצרים ברי-קיימא ויכולת לגבות אגרות ומסים ללא בירוקרטיה.
השירותים הקיימים כיום במערכת מתחלקים למספר סוגים:

• תשלום מסים וקנסות.
• רכישת מוצרים דיגיטליים (תעודות, קבצים, גישה לבסיסי נתונים בתשלום).
• תשלום עבור מוצרים דוגמת פרסומים ממשלתיים.

בשירות פועלות כיום יותר מ-20 חנויות של משרדים ויחידות סמך ממשלתיות, ועד לסוף שנת 2002 צפוי מספר זה להכפיל את עצמו.

אתר שירות התשלומים הממשלתי http://ecom.gov.il

בין השירותים שניתן למצוא בחנויות השונות:

• חידוש רשיון נהיגה ורכב (משרד התחבורה).
• חידוש רשיון כלי ירייה (משרד הפנים).
• תשלומי קנסות תעבורה (הנהלת בתי המשפט).
• תשלומי מע"מ (משרד האוצר).
• אגרת דמי חכירה (מינהל מקרקעי ישראל).
• אגרת חוק חופש המידע (משרדים שונים).
• ספרי ההוצאה לאור של משרד הביטחון.
• תשלום אגרת הטלוויזיה לרשות השידור.
• ספרים בהוצאת יד ושם.
• מפות של המרכז למיפוי ישראל.
• קורסים מבית הטלוויזיה החינוכית.

שירותים רבים מאפשרים ביצוע תשלום בעסקת קרדיט וכמו-כן מתאפשרת גם סליקה בנקאית מחשבון הבנק האישי של האזרח (בנק לאומי בשלב זה).

גידול השימוש בשרת התשלומים הממשלתי

 שער הממשלה
שער הממשלה הוקם בשנת 1998 על מנת ליצור נקודת כניסה אחת (Single Entry Point) לשירותי ממשל זמין ברשת האינטרנט. האתר הוקם כיוזמה של ועדת האינטרנט הממשלתית בחשב הכללי. השער כולל גישה ליותר מ-1,000 שירותים שונים , "דפי זהב" של מספרי הטלפונים וכתובות הדואר האלקטרוני של עובדי הממשלה, מידע וחדשות על שירותים ממשלתיים חדשים וריכוז מכרזי משרות, המוצעות במשרדי ממשלה.

אתר שער הממשלה ברשת האינטרנט http://www.info.gov.il

במהלך שנת 2003 שער הממשלה יעבור שינוי משמעותי הכולל: שדרוג מלא של המערכות ובכלל זה יכולות חיפוש חדשות, מנוע חיפוש לכלל אתרי הממשלה ופיתוח פורטלים מתמחים לאוכלוסיות יעד כמו: סטודנטים, עולים חדשים, אזרחים ותיקים.

גידול השימוש בשער הממשלה. הקו הכתום מצביע על המגמה

 הכספת
פרויקט הכספת צפוי לעלות לאוויר לקראת תחילת שנת 2003. מטרת הפרויקט היא לאפשר העברה מאובטחת של אישורים רשמיים ומידע אישי רגיש ממשרדי הממשלה לאזרחים ולעסקים. העברה זו תתאפשר ע"י בניית "חדר כספות" מרכזי וירטואלי, ובו "כספת" (תיבת דואר אישית) מאובטחת לכל אזרח ולכל עסק. כמו-כן, כל מסמך רשמי יוחתם בחתימה אלקטרונית שתאשר את מקורו.
המערכת תיבנה תוך מתן דגש רב על אבטחת מידע, ותאפשר לכל משרד ממשלתי להעביר מידע רשמי ורגיש לאזרחים ולעסקים, ללא צורך בדאגה לגבי אבטחת המידע.
המערכת תוכל להיבנות כך שהמידע "יידחף" לכספות המשתמשים ע"י משרדי הממשלה, או שהמשתמש יגיש בקשה למידע רשמי ובעקבות זאת המידע ישלח אליו.
סוגי מידע אפשריים להעברה למשתמשים בעזרת התשתית שתיבנה:
• אישורים רשמיים כגון: טופס ניכוי מס במקור, עוסק מורשה וכו'.
• תעודות בגרות.
• תלושי שכר של עובדי מדינה.
• צווי גיוס.
• מידע אישי רגיש כגון מצב חשבון מס הכנסה/ביטוח לאומי ועוד.

 שרת הטפסים הממשלתי
אתר הטפסים מהווה מערכת המרכזת עבור אזרח את הטפסים של המשרדים השונים ומאפשרת לו למלאם ולהעבירם לטיפול בצורה מקוונת - דבר המקל הן על האזרח, בהתמודדותו עם המערכת הבירוקרטית ובבזבוז זמן בהמתנה במשרדים השונים, והן על המערכת, במתן שירות מהיר ויעיל לאזרח.

השרת אמור לעלות לאוויר לקראת סוף שנת 2002 לתקופה של פיילוט. בתקופת הפיילוט יכיל האתר את טפסי משרד הפנים, כשהמטרה היא שיכיל במהלך שנת 2003 את כל טפסים של משרדי הממשלה .
במקביל, מבוצע פיתוח שיאפשר העברת הטפסים המאושרים אל דואר אלקטרוני מאובטח של האזרח (פרויקט הכספת).
שרת הטפסים אמור לתמוך בטכנולוגיות חדשניות של חתימה אלקטרונית ובכך להביא לקידמה אמיתית בכל הקשור לאישור האזרח ולזיהויו בידי הרשויות. טפסים, שייחתמו אלקטרונית על ידי משרדי הממשלה ויישלחו לאזרח, יהיו תקפים לכל מטרה, כמו גם חתימה אלקטרונית שיחתום האזרח על טפסים אותם ישלח למשרדי הממשלה.

אתר שרת הטפסים ברשת האינטרנט http://www.tofes.gov.il

 שכבה 5 - תמיכה והטמעה

 פרויקט להב"ה
מהפכת המידע היא תוצאה של ההתפתחות הטכנולוגית, שאפשרה לאדם לאגור מידע, למיינו, לנתחו ולהעבירו ממקום למקום במהירות וללא כל מאמץ.
הפער הדיגיטלי הוא הפער בין מי שהסתגל למהפכת המידע, המעניקה לו עושר ואושר, לבין מי שנשאר מאחור ואשר לגביו היא גורם שלילי.
החזון של פרוייקט להב"ה הוא צמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית.

אתר המידע של פרויקט להב"ה המשמש את התלמידים במרכזי להבה

מטרות
• הטמעת טכנולוגיה ובפרט של טכנולוגיית המידע.
• שיפור היכולות של אוכלוסיות, שאינן נגישות לטכנולוגיה, להשתלב בעידן המידע.
• מתן גישה לכלל האזרחים לאוצרות תרבות בעברית.
• קידום ההשכלה, הרווחה ואיכות שעות הפנאי.
• העלאת פריון המשק והתוצר הלאומי דרך השקעה בהון האנושי.

יעדים לפרויקט עד סוף שנת 2004
• הקמת 100 מרכזים מקומיים (תיתכן הסבת מרכזים קיימים) במשך 3 שנים, כשבכל אחד מהם 40 עמדות מחשב עם יציאה לאינטרנט.
• הקניית ידע בסיסי ל-500 אזרחים בכל מרכז (בעיקר לצעירים) הדרוש להם להפעלת מחשב ולאיתור מידע רלוונטי באמצעות גלישה ברשת.
• מתן אפשרות לאזרחים, שאין מחשב בביתם, להשתמש במחשבים ציבוריים באופן קבוע מספר שעות בשבוע.
• הקמת ערוצי-ייעוץ של מומחים מקוונים לייעול שירותי ממשל זמין ושירותים ציבוריים אחרים.
• הקניית מיומנויות שימוש-במידע לאזרחים, העשויות לתרום להשכלתם ולתנאי-רווחתם .

 סיכום

חזון ממשל זמין הקורם עור וגידים אמור לשנות לחלוטין את צורת התקשורת בין האזרח לבין משרדי הממשלה. הניצנים הראשונים נראים כבר היום, וכבר הביאו לשינוי משמעותי, שללא ספק יבוא לידי ביטוי יותר ויותר בשנים הקרובות.
מודל חמש השכבות שהוצג במסמך זה מהווה את המודל שעל פיו מקוּדם חזון ממשל זמין.
כבר היום קיימים עוד מספר רב של פרויקטים ויוזמות, המשתלבים בשכבות השונות של המודל, ביניהם:

• תרגום לעברית של תוכנות "משרד ממוחשב",  שנכתבו בקוד פתוח על מנת לאפשר שימוש בו לכל אזרחי ישראל.
• מתן שירותי ממשל זמין בטכנולוגיות נישאות דוגמת WAP ו-SMS.
• פורטל מידע לצעירים על-מנת להציג לפניהם את זכויותיהם כאזרחים ולפתוח בפניהם את אפשרויות השימוש ביישומי ממשל זמין.
• מערכת מיפוי (GIS) כלל-ממשלתית להצגת מיקום משרדי ממשלה ודרכי גישה אליהם, מידע דמוגרפי ועוד.
• שרת הטפסים הממשלתי - לאיתור כל הטפסים הממשלתיים הקיימים כיום ברשת ולמתן אפשרות מקוונת למלאם ולשלחם, תוך עשיית שימוש בחתימה דיגיטלית.

את עיקר העשייה בתחום מוביל אגף מערכות מידע בחשב הכללי, אך הדבר נעשה תוך שיתוף מלא של כלל משרדי הממשלה, התורמים לעשייה ומשתתפים בוועדות ההיגוי השונות הדוחפות את הפרויקט.
למרות השעה הקשה בה אנו נמצאים, לא מאיטה ממשלת ישראל את קצב היוזמות. לצד העיסוק המכאיב בבעיות השעה, ממשיכים לדבוק בקדמה ולהיערך לקראת המחר.
פרויקט "ממשל זמין" מעמיד לרשות הממשלה ואזרחי ישראל תשתית מערכות מחשב מהמתקדמות בעולם, על מנת ליצור, כבר בטווח הקרוב, תנופה של קידמה תקשורתית, חברתית וכלכלית.
ממשלת ישראל החליטה ב-12 במאי 2002 על מימוש פרויקט ממשל זמין. אנו מאמינים כי תשתית "ממשל זמין" היא תשתית למחר טוב יותר וכי המחר שלנו כבר כאן !

אתר טכנולוגיות המידע הכולל מידע מפורט על פרויקט ממשל זמין

 ביבליוגרפיה

 מראי מקום

[1] כנסת ישראל, ועדת הכלכלה, ועדת משנה לתקשוב ומידע, בשיתוף הוועדה הלאומית לפיתוח תשתיות מידע ותקשוב, "הערכות מדינת ישראל לקראת עידן המידע" דין וחשבון מסכם של עבודת צוותי משימה (מאי 1997)
http://www.knesset.gov.il/docs/heb/final1.htm

[2] Deloitte Research, "The Transformation Is Now, Michigans Innovative Formula For e-Government Success" (2002)
http://www.dc.com/obxBRages.php?Name=viewpdf&reportname=BRdf/e-michigan.pdf

[3] United Nations DPEPA (Division of Public Economies and Public Administrative) and ASPA (American Society for Public administration) (May 2002), "Benchmarking E-government: A Global Perspective"
http://www.unpan.org/egovernment2.asp

1. World Market Research Centre, Brown University Professor Darrell M. West (September 2001), "Global E-Government Survey"
http://www.worldmarketsanalysis.com/e_gov_report.html

2. International Council for IT in Government Administration (ICA) and the G7 Government On-Line project (G7GOL), Paul Bird, Andy Honeywood & Rainer (September 1997), "Government use of the Internet"
http://www.itpolicy.gov.il/topics_egov/g7e.htm